מילון ערכים

דמוקרטיה

שיטת ממשל המבוססת על שלטון העם,ובה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה.

במדינה דמוקרטית לאזרחי המדינה זכות חוקית להשפיע על המדיניות הציבורית.

שיטת ממשל דמוקרטית שבה הרשות הדומיננטית היא הרשות המחוקקת (הכנסת) האזרחים בוחרים את הנציגים לכנסת, ואלו ממנים בהצבעת רוב את הרשות המבצעת (הממשלה)

רשות מחוקקת – כנסת – גוף שנבחר ע"י הציבור ומחוקק חוקים.

רשות מבצעת – ממשלה – אחראית ליישום החוק ולניהול ענייני המדינה.

רשות שופטת – בתי משפט – אחראית לפרש את החוק ולשפוט על פיו.

ארגונים פוליטיים המתחרים על השלטון באמצעות הצגת מצע אידיאולוגי ותוכניות פעולה. המפלגות הן חלק מרכזי בדמוקרטיה ייצוגית ומקשרות בין האזרחים לבין מוסדות השלטון.

משטר ריכוזי שבו השליטה נתונה בידי שליט יחיד או קבוצה מצומצמת,תוך דיכוי חירויות הפרט.

עקרון לפיו כל האזרחים כולל מנהיגים פוליטיים כפופים לחוק.

החוק חל על כולם באופן שווה, ואין אדם מעל החוק.

חלוקת השלטון לשלוש רשויות עצמאיות – מחוקקת,מבצעת, ושופטת – כדי למנוע ריכוז כוח ולאפשר איזון ובקרה הדדיים.

דיאלוג או שיחה שעוסקים בערכים,בעקרונות מוסריים,ובתפיסות עולם.

מאפיינים של שיח ערכי מבוססים על דיאלוג פתוח ומכבד בין המשתתפים. ניסיון לברר עמדות ערכיות ולבחון אותן,ואפשור של הצגת תפיסות עולם מגוונות.

זהו כלי חשוב בחברה דמוקרטית כאשר המטרה היא לעודד סובלנות כלפי דעות שונות,להעמיק את ההבנה של סוגיות מורכבות,ולפתח חשיבה דמוקרטית.

הכרה בלגיטימיות של מגוון דעות,אמונות,וקבוצות בחברה, והבטחת הזכות שלהן להתקיים ולהשמיע את קולן.
הזכות לבחור ולהיבחר באופן עצמאי,תוך כיבוד זכויותיהם של אחרים,ושמירה על גבולות החוק.

תפיסת עולם אידיאולוגית פוליטית המבוססת על עקרונות החירות והשוויון בין בני האדם.

הזכות של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו ללא חשש מצנזורה או ענישה.

הזכות הבסיסית של כל אדם להחליט על אורח חייו,מחשבותיו,אמונותיו ופעולותיו ללא כפייה.

עקרון שלפיו כל בני האדם שווים בפני החוק ובעלי זכויות שוות ללא הבדל דת,גזע,מין,מגדר,לאום,או נטיה מינית, תוך יצירת תנאים הוגנים למימוש עצמי.

שמירה על עקרונות הדמוקרטיה,זכויות האדם וחופש הביטוי,תוך איזון בין חירות הפרט לטובת הכלל.
הכרה בערך הייחודי של כל אדם וזכותו לחיות בכבוד,חירות וביטחון אישי ללא פגיעה בזכויותיו.
מחויבות לכל פרט בחברה,ללא תלות בשיוך מגזרי,תוך טיפוח סולידריות ואחריות משותפת.
מחויבות לפעול ביושר, בשקיפות, ובכוונה כנה, תוך עמידה באמות מידה מוסריות גבוהות.
היכולת להקשיב,להבין ולכבד עמדות שונות, תוך יצירת דיאלוג פתוח וחברה מכילה. סובלנות היא תנאי לשיח דמוקרטי ולחיים משותפים.
חתירה מתמדת ליישוב סכסוכים בדרכי שלום,צדק חברתי וחלוקה הוגנת למשאבים.
כל פרט אחראי למעשיו ולתרומתו לחברה,תוך הבנה שההתנהלות האישית משפיעה על הכלל.
זכותם של אזרחים להתאגד יחד למטרות שונות כולל הקמת מפלגות, ארגונים חברתיים, איגודים מקצועיים וכדומה. זכות זו מאפשרת לקבוצות שונות לפעול יחד למימוש האינטרסים שלהן.
חירות זו מאפשרת לכל אזרח לבחור להאמין בדת מסוימת ולקיים את מצוותיה, וגם הזכות שלא להשתייך לדת כלשהי או לעדה דתית כלשהי, ולהנות מכל זכויות האזרח המקובלות במדינתו ללא קשר לדת.
מערכת בה כל רשות שלטונית מגבילה את הרשויות האחרות כדי למנוע ריכוז כוח והתעצמות של רשות אחת על חשבון הרשויות האחרות. בישראל למשל הכנסת מפקחת על הממשלה, ובית המשפט העליון מפקח על חוקתיותם של חוקים.
תהליך או מדיניות שמטרתה להקטין את אי השוויון הקיים בין קבוצות שונות באוכלוסייה בתחומים מגוונים.
עמדה ערכית המכירה בלגיטימיות של הבדלים בין בני אדם ובין קבוצות,ומתייחסת אליהם באופן מכבד ומקבל. גישה שמעריכה את המגוון האנושי על כל גווניו ורואה בו ערך חיובי ומעשיר.
מחויבות של פרטים, ארגונים וחברות לפעול באופן שתורם לרווחת החברה והסביבה. בדמוקרטיה האחריות החברתית מבטאת את השותפות של כל האזרחים בעיצוב המרחב הציבורי.
החלטות מתקבלות לפי דעת הרוב,אך תוך שמירה על זכויות המיעוט.
יכולתה של מערכת דמוקרטית להתמודד עם משברים ולחצים, תוך שמירה על עקרונותיה היסודיים. חוסן דמוקרטי תלוי במוסדות חזקים, בחברה אזרחית פעילה ובתרבות פוליטית דמוקרטית.
מימד עמוק ובסיסי ביחסים בין אישיים וביכולת האנושית לקבל ולהכיל את האחר באופן מלא.
תהליך שבו אדם מממש את הפוטנציאל הטמון בו,מפתח את כישוריו וכשרונותיו,ופועל למימוש ערכיו
מצב שבו יש התנגשות בין רצונות,צרכים,ערכים או דעות של שני צדדים או יותר. הוא יכול להתרחש בין אנשים,קבוצות,או בתוך האדם עצמו. קונפליקט יכול להוות הזדמנות ללמידה,העמקת הבנה, ושינוי.